ארבעה מיתוסים אודות אושר (חלק ראשון)

  אחת מהאמירות שנשמעות רבות בטיפול היא "הייתי רוצה להרגיש טוב" או "הייתי רוצה להיות מאושר". הכמיהה לאושר משותפת לכולנו ואך טבעי שזו גם תופיע בטיפול, במיוחד לאחר תקופות של דיכאון, חרדה או קושי אחר בחיים. עם זאת, חשוב לברר מה האמונות הבסיסיות שלנו אודות אושר והרגשה טובה וכיצד אמונות אלה מעצבות למעשה את רצונותינו וציפיותינו מעצמנו ומהעולם וגם את התנהגויותינו.

  פסיכולוג בשם רוס האריס מצא כי בתרבות בה אנו חיים קיימים ארבעה מיתוסים מרכזיים אודות אושר ולמעשה מיתוסים אלה מופיעים אצל כל אחד מאתנו בדמות אמונות וציפיות. במאמר זה אתייחס לשני המיתוסים הראשונים ובמאמר הבא אתייחס לשנים נוספים. 

  מהם מיתוסים אלה?

1. מיתוס ראשון: אושר הוא המצב הטבעי של כולנו - לכאורה הדבר נשמע הגיוני מאוד האם לא כולנו בעצם בבסיסנו מאושרים וכל סטייה מהאושר היא בעצם קלקול שאותו צריך לתקן? אז זהו שלא, וזו הסיבה שהאמירה "אושר הוא המצב הטבעי של כולנו" היא מיתוס, הווה אומר תפיסה מסוימת לגבי המציאות אשר אינה מבוססת על הנתונים האמתיים. 

ומהם הנתונים האמתיים? הנתונים הם שאחד מכל עשרה אנשים ינסה להתאבד במהלך חייו. אחד מכל שנים יחשוב ברצינות על התאבדות. שליש מאתנו יסבלו בשלב כלשהו של החיים מבעיה נפשית וזאת מבלי לכלול באחוזים אלה בעיות חיים אחרות כגון בעיות בזוגיות, בעיות בדימוי העצמי, משברים נפשיים וכדומה. בהינתן נתונים אלה עושה רושם שהאושר אינו מצב טבעי, להיפך – יתכן שסבל הוא המצב הטבעי והנפוץ ואילו אושר הוא יוצא דופן ויקר המציאות, ועל אף זאת רבים מאתנו מסתובבים בתחושה שרק אנחנו סובלים ואילו אלה שמסביבנו מאושרים וטובי לב ותחושה זו יוצרת, איך לא, מידה רבה יותר של סבל. 

2. מיתוס שני: אם אתה לא מאושר משהו לא בסדר בך – במידה ומקבלים את הטענה הראשונה שהאושר הוא המצב הטבעי של כולנו, הרי שמכאן נובע שאם אנו לא מאושרים או שמלווה אותנו סבל נפשי הרי שמשהו לא בסדר בנו, משהו התקלקל ודורש תיקון. אך האם הדאגות שלנו, הבעיות שלנו והטרדות שמלוות אותנו הם אכן סוג של תקלה שדורשת תיקון או אולי אלו הן ביטויים לכך שהמערכת הנפשית שלנו עובדת בדיוק כפי שהיא תוכננה לעבוד באבולוציה? 

נשמע מוזר? בואו נחשוב על אדם קדמון המהלך לו בסאוונה אפריקאית. הסיכוי להיפגע או להיטרף הוא גדול מאוד. מי יהיו אלה שישרדו? אלה שילכו להם שאננים וטובי לב או אלה שידאגו מאוד, שיהיו מאוד טרודים ודרוכים? סביר להניח שהיו אלה שהמערכת הנפשית שלהם היתה מוטרדת ומודאגת שהצליחו לשרוד בצורה טובה יותר בסביבת החיים המסוכנת. ובואו נחשוב על אותו אדם קדמון כאשר הוא נמצא בחברת בני השבט שלו. הקיום שלו תלוי לגמרי בכך שהוא יהיה חלק מהשבט. להידחות מהשבט מסיבה כזו או אחרת אומר בתקופה ההיא מוות. ולכן אך טבעי שאותו אדם יהיה עסוק כל העת בהשוואה בינו ובין אחרים ובחשש ממה יחשבו עליו ואיך יתייחסו אליו. כך שלמעשה הברירה הטבעית הביאה לכך שאלו שמוטרדים ומודאגים הם אלו ששורדים. 

אם כך, מערכת נפשית מוטרדת, מודאגת ועסוקה בבעיות היא מערכת נפשית שעושה בדיוק את מה שכל כך הרבה שנות אבולוציה עיצבו אותה לעשות. לכן סבל נפשי, טרדות, חרדה וביקורת עצמית הן בדיוק מה שהמערכת הנפשית שלנו אמורה לייצר. זוהי משימתה על פי האבולוציה ולכן להיות מוטרד וחרד זה אומר להיות בסדר! זה אומר שהמערכת הנפשית שלך פועלת כפי שהיא צריכה לפעול, באופן נורמאלי ותקין :).

  על שני המיתוסים הבאים בפוסט הבא...

תגובות

תגובה חדשה
רן אלמוג16/04/2011 14:13
תודה שגיא. בקרוב..
שגיא16/04/2011 12:43
אחלה מאמר, מחכה לעוד