התמודדות עם חרדה חברתית

חרדה חברתית מתאפיינת בתחושה של פחד במצבים חברתיים שונים כגון דיבור בפני אנשים או ביצוע פעולות שונות, אפילו פשוטות, כמו שיחות טלפון או שיחה עם מוכר בחנות. יחד עם זאת, יתכן שהקושי הגדול ביותר שקשור בחרדה חברתית הוא יצירת קשר עם בני זוג או בנות זוג כך שדייט עשוי להחוות כדבר מעורר אימה, עקב החשש מהשפלה, מבוכה ובושה.

אחת מהטכניקות אשר יכולות לסייע בהתארגנות והרגעה לקראת מצב חברתי כלשהו לקוחה מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ומתבססת על שאלת מספר שאלות את עצמך. אציג את השאלות ואצרף דוגמאות לתשובות:
1. השאלה הראשונה היא: מה אתה מפחד שעלול לקרות? לדוגמה: אם אתה בדייט אתה עשוי לחשוש מכך שלא יהיה לך מה לומר ותשתתק לחלוטין.
2. השאלה השניה היא: מה לדעתך הסיכוי שאותו הדבר שלדעתך עלול לקרות באמת יקרה? נסה לתת תשובה באחוזים - דוגמה: יתכן והתשובה שלך תהיה 85%. חשוב לזכור שמחקרים מראים שאנשים אשר מתמודדים עם חרדה נוטים להגזים! בהסתברות של הסכנות שיקרו. למעשה הערכת הסכנה נוטה לעלות ככל שהחרדה עולה ולדבר יש ביסוס אבולוציוני אשר אליו התייחסתי באחד מהמאמרים הקודמים שכתבתי כאן.
3. ולכן חשוב לשאול את השאלה השלישית - האם לדעתך ההסתברות שנתת בתשובה הקודמת גבוהה מדי? יתכן ועתה תאמר כן יתכן שההסתברות היא למעשה 50% - אוקיי, בוא נמשיך...
4. השאלה הרביעית היא: מה יקרה אם אותו הדבר שממנו אתה חושש אכן יתרחש? יתכן שתשובתך תהיה: הדייט שלי יידפק, הבחורה לא תרצה אותי ולמעשה אם אני כזה אני לא אצליח באף דייט ואף בחורה לא תרצה אותי. אבל בוא ניזכר שאנשים אשר סובלים מחרדה נוטים להגזים בהערכת הסכנה ולכן אנו מתקדמים אל השאלה החמישית...
5. האם אתה באמת מאמין שהדבר שאמרת כתשובה לשאלה 4 אכן יקרה? יתכן שתשובתך תהיה - האמת שאולי הגזמתי זה לא אומר שאף דייט מעכשיו לא ילך אבל יתכן שאותו דייט יידפק.
6. נסה להציע עוד כמה תרחישים אפשריים למה שעשוי לקרות באותו דייט אם לא יהיה לך מה לומר ותשתתק? נסה להציע לפחות שלושה כאלו. לדוגמה: יתכן שבאמת לא יהיה לי מה לומר כי השיחה עם אותה בחורה לא תזרום. זה אומר שאולי יש לנו פחות שפה משותפת ולאו דווקא שמשהו בי לא בסדר. דוגמה נוספת יכולה להיות: יתכן שבאותו רגע אוכל להגיד משהו כמו "זה הרגע שבו אנחנו שותקים ומתבוננים אחד לשניה בשקט בעיניים". דוגמה נוספת עשויה להיות: "לפעמים זה טוב לשתוק קצת ולתת לצד השני להוביל את השיחה. למעשה כשנותנים לצד השני להוביל את השיחה הוא הופך להיות יותר מעורב בה וכך הוא יחוש שהוא נהנה יותר בדייט איתי".

תרגיל זה של שאלת שאלות, של הערכת הסיכוי האמיתי והמציאותי של הסכנה הנצפית, של הבנה שהחרדה מביאה להגזמה בהערכת הסיכויים שמשהו שלילי יתרחש ושל המאמץ לנסות ולייצר תרחישים אלטרנטיביים על מנת לא "להיתקע" רק על סיפור אחד פסימי וחרדתי הם חלק מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בהפרעות חרדה. ניתן לבצע תרגיל זה לבד וניתן להיעזר בפסיכולוג על מנת להשיג תוצאות אפקטיביות אף יותר. פנו אלי ואשמח לסייע.

תגובות

שם*
אימייל* (לא יופיע באתר)
דף הבית
תוכן התגובה