טבעה האמיתי של הקבלה

מבוסס על "The true nature of acceptance " מאת Nic Hooper. המאמר באנגלית נמצא כאן:

http://nichooper.com/2013/10/18/the-true-nature-of-acceptance/ 

 

אם חבר שלכם מספר לכם על החרדה שהוא מרגיש לקראת ראיון שממשמש ובא אנא אל תאמרו לו את המשפט המפורסם "פשוט תקבל את החרדה שלך.." תאמינו לי, ניסיתי את זה וזה פשוט לא עובד. החיים לא עד כדי כך פשוטים...

אני משער שזה הדבר שמפריע לי כאשר מדברים על קבלה (acceptance) - זה מתעתע.. לפעמים הרעיון של הקבלה מציג את עצמו כמעין גיבור על, אשר יש ביכולתו להעלים את הסבל האנושי באבחה אחת. זו הסיבה שלעיתים המילה קבלה נשמעת בשיחות יומיומיות כפתרון לבעיות פסיכולוגיות שונות כאילו זה מעין פתרון קל ופשוט. הבעיה היא שלהתבונן על קבלה בצורה כזו, זה להתבונן עליה לא כעל גיבור על אלא כעל מעין איש מכירות אמריקאי שנוסע לו מעיר לעיר ומנסה למכור תרופות פלא. הרעיון של קבלה יכול להטעות אנשים לחשוב שמדובר כאן במהלך פשוט וקל להתמודדות עם רגשות קשים.

אם במקרה יצא לך להציע לחבר "פשוט לקבל את החרדה" שלו נסה לשים לב לתגובה על פניו. לרוב הוא לא בדיוק יבין למה אתה מתכוון ומה בדיוק "לקבל את החרדה" בדיוק אומר. זו באמת שאלה טובה. ובאמת במצב של חרדה מרבית האנשים יעידו על הקושי באימוץ עמדה זו של קבלה באופן מידי. הלוואי והיתה אפשרות להרגיש קבלה בעזרת מעין לחיצה על כפתור אבל זה לא באמת עובד כך..

ואם משתמע לכאורה כי אינני מעודד את הרעיון של קבלה הרי שזה רחוק מאוד מהאמת. אני אומנם לא מאמין שקבלה היא מעין פתרון מהיר, אבל אני בהחלט מאמין לדרך שבה נתפס רעיון הקבלה במסגרת הטיפול בגישת ACT. כדאי להבהיר מעט את ההבדל בין הגישות:

הדבר הראשון שכדאי לדעת בנוגע לקבלה הוא שעל אף שהיא מופיעה בשמה של גישת ACT (אלו ראשי תיבות ל – Acceptance & Commitment Therapy ) הרי שרבים מהעוסקים ב-ACT  מעדיפים את המילה האנגלית willingness (נכונות) על פני acceptance (קבלה). הסיבה לכך היא שקבלה לעיתים נתפסת כמוכנות לסבול משהו, לדוגמה אני מוכן לסבול את הרגשות הלא נעימים שלי עד שמשהו טוב יותר יקרה. נכונות (willingness) אינה סובלנות; במקום זאת היא בחירה אקטיבית להיות במגע עם משהו שקשה ולא נעים לנו וזאת בשירות הערכים שלנו. אם הרגש הלא נעים חולף – נהדר, אבל זו אינה המטרה. חישבו על כך; אם אנחנו מכוונים ל"נכונות" על מנת לגרום לנו להיפטר מרגשות מסוימים אז אנו בהגדרה לא "נכונים" להיות איתם. המשמעות של קבלה אמיתית אינה נכונות לקבל את הרגשות שלנו בתנאי שהם יחלפו. המשמעות שלה היא לקבל את הרגשות שלנו כפי שהם. נקודה. משמעותה היא הנכונות להרגיש גם רגשות שבהם אין אנו מעוניינים.

דבר נוסף וחשוב בנוגע ל"נכונות" הוא שאין מדובר כאן בהרגשה מסוימת. רגשות באים וחולפים וקשה לשלוט בהם. גישת ACT  לא מכוונת להשגת רגשות כאלה או אחרים ובכלל זה הרגשה של קבלה. עם זאת, לא חייבים להרגיש "נכונים" על מנת לפעול באופן  של "נכונות". כאשר אנחנו אומרים את המילים "פשוט קבל את הרגשות שלך", ההנחה המובלעת היא שניתן לייצר הרגשה של קבלה. אין ספק שלעיתים אנו חווים את ההרגשה של קבלה, אבל קשה מאוד לייצר הרגשה זו באופן רצוני. ב-ACT   כאשר אנו מדברים על "נכונות", אנו מדברים על לפעול בדרך של נכונות גם כאשר יהיה נוח יותר לא לפעול כך. אנחנו מדברים על התיידדות עם אי נוחות. לדוגמה, אם נורא בא לכם שוקולד כאשר אתם נמצאים בדיאטה אז "נכונות" היא הפעולה של לשבת בכיסא, לחוש את אי הנוחות שבאי הענות לדחף הזה ולא לנוע לעבר המקרר או הארון שבו יש שוקולד. ואם אתם חשים מדוכאים ושוכבים במיטה, אז "נכונות" היא לקום ולצאת החוצה לסיבוב גם אם מרגישים נורא ואיום בפנים. 

אנחנו מבזבזים כל כך הרבה זמן בבריחה מרגשות קשים. הבעיה היא שבפעמים רבות כאשר אנחנו עושים זאת אנחנו גם נמנעים מלעשות דברים שחשובים לנו. עם זאת, אם אנחנו נכונים לחוות מחשבות ורגשות לא נעימים, אז המון אפשרויות נפתחות בפנינו. נכונות מעודדות אנשים להיות במגע עם אי הנוחות למען חיים בעלי ערך כך שבמקום מחשבה כמו "יש לי אפשרות ללכת למסיבה אבל אני לא יכול מפני שזה יגרום לי להרגיש חרדה" תעלה מחשבה כמו "אני הולך למסיבה וזה גם יגרום לי לחרדה, אבל אני הולך בכל מקרה". או "אני כל כך לחוץ מראיון העבודה הזה ומפחד שלא ילך לי שאולי אין בכלל טעם ללכת אליו" הופך להיות " אני חש לחוץ למדי ביחס לראיון זה, אבל אני מוכן לחוות את הלחץ".


אם אתם פועלים על מנת להימנע מאי נוחות, אז שימו לב לכל הדרכים שבהם אתם מצמצמים ומגבילים את חייכם. כאשר אנחנו "נכונים" להרגיש ולחוות אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר!

תגובות

שם*
אימייל* (לא יופיע באתר)
דף הבית
תוכן התגובה