חרדה 

בעיות חרדה שכיחות מאוד ומלוות רבים מהפונים לטיפול פסיכולוגי. חשוב לציין כי ככלל מידה מסוימת של חרדה היא תופעה נורמאלית והיא הופכת להיות בעיה פסיכולוגית רק בשעה שהיא פוגעת בתפקוד וברווחה האישית במידה משמעותית.

החרדה באה לרוב לביטוי בשלוש מערכות: המערכת הפיזיולוגית, המערכת הקוגניטיבית והמערכת ההתנהגותית. מבחינה פיזיולוגית החרדה מאופיינת בעוררות מוגברת המתבטאת בתופעות כגון דפיקות לב מואצות, פרפרים בבטן, רעידות ושיער סומר. מבחינה קוגניטיבית מתאפיינת החרדה במחשבות קטסטרופליות ומבחינה התנהגותית מלווה לרוב החרדה בדפוס של הימנעות מהמצבים אשר מעוררים את החרדה. 

כיצד מטפלים בבעיות חרדה?

סוג הטיפול הפסיכולוגי המומלץ בהפרעות חרדה הוא לרוב הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. הטיפול כולל התייחסות לשלוש מערכות, הפיזיולוגית, הקוגניטיבית וההתנהגותית.

 מבחינה פיזיולוגית כולל הטיפול בחרדה לימוד של טכניקות הרפיה. מבחינה קוגניטיבית כולל הטיפול זיהוי של המחשבות הקטסטרופליות והחלפתן במחשבות רציונאליות יותר אשר מאפשרות התמודדות אפקטיבית יותר עם המצב המפחיד. מבחינה התנהגותית יכלול הטיפול סדרה של תרגילים אשר מכוונים לחשיפה הדרגתית לגורם שמעורר חרדה. 

בעיות החרדה כוללות מספר סוגים:

חרדה כללית (GAD)

חרדה כללית היא חרדה אשר מלווה את האדם באופן קבוע ונמשכת תקופה ארוכה. היא יכולה לכלול תופעות פיזיולוגיות של חרדה( קוצר נשימה, הזעת יתר, מתח שרירים ועוד), ריבוי של מחשבות קטסטרופאליות ודאגה ממרובה ודפוסי התנהגות שמאופיינים בחיפוש מתמיד אחר סכנות. האדם הסובל מחרדה מוכללת עסוק כל העת בשאלה מה יקרה כאשר לרוב הציפיה היא לגרוע מכל.

פוביה ספציפית

זו היא חרדה ממוקדת מדבר מסוים כגון פחד מכלבים, מנחשים, מחרקים או ממצבים מסוימים. לא פעם פחד זה נובע מאירוע מפחיד שקרה בעבר או מהתבוננות באדם אחר אשר קרה לו משהו שלילי. הטיפול בפוביה ספציפית לרוב פשוט ומהיר יחסית. 

אחד מהמקרים הבולטים של פוביה ספציפית היא חרדת המבחנים. חרדה זו קורית במצבי מבחן ומתאפיינת בדאגה מרובה מפני כישלון ואובדן ערך עצמי ובתופעות פיזיולוגיות כגון הזעה, סחרחורת, דפיקות לב וכאבי בטן וקשיי שינה לקראת המבחן. בזמן המבחן עצמו המתח והחרדה פוגעים אנושות בביצוע דבר שרק גורם לחרדה לעלות לקראת המבחנים הבאים. גם בחרדה זו ניתן כיום לטפל בצורה יעילה ומהירה יחסית.

 חרדה חברתית

חרדה חברתית היא ביישנות קיצונית אשר פוגעת משמעותית בתפקוד החברתי של האדם. הבסיס לחרדה זו הוא החשש מהביקורת של הזולת והדבר מוביל להימנעויות ממצבים חברתיים שונים כגון יצירה של קשרים חברתיים, דיבור בפני קהל וביצוע פעולות מסוימות כאשר אחרים מתבוננים (לדוגמה: אכילה או דיבור בטלפון). החרדה החברתית גורמת להסתגרות, לקושי משמעותי במיצוי הפוטנציאל האישי של האדם מבחינה מקצועית ואישית ולבידוד חברתי. 

בחרדה חברתית מומלץ לשלב טיפול פרטני עם עבודה במסגרת קבוצתית על מנת לתרגל חשיפות למצבים חברתיים שונים. אני ממליץ על שתי קבוצות שמסייעות למתמודדים עם חרדה חברתית: האחת היא קבוצת עזרה עצמית לבוגרים צעירים ולנוער בשם "מים שקטים" שמיועדת לגילאים 17 עד 23. קבוצה נוספת היא "רקפת" - המיועדת לגילאים 12-18. הקבוצות שתיהן משלבות תמיכה באווירה בלתי שיפוטית ואפשרות להתנסות במגוון אינטראקציות חברתיות עם אחרים החווים קושי דומה. הקבוצות עושות שימוש בכלים מתחום התאטרון והמשחק המביאים באופן טבעי את המשתתפים לחוויה נעימה ומשחררת בקונטקסט החברתי. 

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD)

בהפרעה זו סובל האדם ממחשבות טורדניות אשר חוזרות על עצמן מבלי שלאדם יש שליטה עליהן. מחשבות אלה משקפות חרדה מוגזמת ללא בסיס מציאותי. מחשבות אלה קשורות לא פעם בפחד מזיהום וחיידקים, בפחדים לפגוע בזולת ובצורך מוגזם בסדר ובארגון. 

על מנת להפחית את החרדה אשר מלווה את המחשבה הטורדנית נוטה הסובל מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית לבצע טקסים שונים ולעיתים מוזרים. הטקסים הם נוקשים ובלתי הגיוניים ולעיתים פוגעים אנושות ביכולת להתנהל ביומיום באופן תקין אולם קשה מאוד להפסיקם. 

הטיפול בהפרעה זו הוא לרוב טיפול מורכב אשר דורש מוטיבציה רבה ומאמץ רב מצד המטופל. עם זאת לא פעם ניכרות הצלחות טיפוליות אשר מביאות לשינויים משמעותיים בחייו של המטופל.  

התקפי פאניקה 

התקפי פאניקה הם התקפי חרדה חזקים וקצרים אשר בהם מערכת הפחד של הגוף פועלת במלוא העוצמה ללא סיבה ברורה כך שלמעשה התקפי החרדה הם מעין אזעקת שווא. בהתקף החרדה הלב פועם במהירות, מופיע תחושה של עילפון וחוסר שליטה, הנשימה הופכת למהירה, והתחושה הכללית היא של התמוטטות וסחרחורת. 

התופעה של התקפי חרדה מאיימת מאוד והחווים אותה נוטים לחשוש שהיא תחזור על עצמה במקומות ספציפיים ולכן נוטים להימנע מאותם מקומות או מצבים. כך לדוגמה אדם אשר חווה התקף חרדה בזמן נהיגה עשוי לחשוש לחזור לנהוג או אדם אשר חווה התקף חרדה במקום הומה אדם כמו קניון עשוי לסרב לחזור לשם. תופעה זו של חשש להתרחק מהבית וחשש לשהות במקומות הומי אדם נקראת אגורפוביה.