בעיות חיים כלליות

בעיות בדימוי העצמי וחוסר ביטחון

 הערכה עצמית היא האופן בו אנו מתבוננים על עצמנו ומעריכים את עצמנו. לכולנו תקופות של ספקות עצמיים וכולנו נוטים לעיתים לביקורת עצמית. עם זאת, הסובלים מהערכה עצמית נמוכה נוטים להיות מבקרים מחמירים ביותר כלפי עצמם וכתוצאה מכך הם חשים בלתי ראויים וחסרי יכולת ומתקשים לראות את מעלותיהם ואת הישגיהם. 

הערכה עצמית נמוכה מובילה גם לקושי בהתנהגות אסרטיבית ולנטייה להרמת ידיים בפני קשיים, כך שנוצר מעגל קסמים של הערכה עצמית ירודה שמובילה לכישלונות שמובילים להערכה עצמית ירודה וחוזר חלילה.

אלו הסובלים מהערכה עצמית נמוכה תופסים עצמם בצורה שלילית ומתאפיינים בנטייה להצהיר על עצמם הצהרות כגון "לא הצלחתי להבין שום דבר ממה שאמר המרצה היום, אני בטח אידיוט", "אני תמיד נלחץ כשאני מדבר מול אנשים, אני פשוט מוגבל ודפוק מבחינה חברתית", "אני לוזר", "אני שמן ובטח כולם  נגעלים ממנים" או "לא נראה לי שמישהו בכלל יהיה מסוגל לאהוב אותי". 

שורשן של הצהרות אלו נעוץ באמונות עמוקות ושלילית מאוד אשר לא פעם נתפסות כמתארות באופן מדויק ועובדתי את הזהות העצמית. אמונות אלו מביאות לפגיעה משמעותית באיכות החיים, לרגישות גבוהה לביקורת ולתחושות של דיכאון, ייאוש וחוסר יכולת. 

הטיפול בדימוי עצמי נמוך:

כדי לטפל בדימוי עצמי נמוך צריך לזהות את האמונות השליליות שהאדם מחזיק בנוגע לעצמו ולזהות את הביקורתיות המוגזמת ולהבין את מקורותיה. הטיפול כולל בחינה מחודשת של מחשבות, ציפיות, אמונות ורגשות אודות עצמך ואחרים, החלפת דפוסי חשיבה והתנהגות לקויים בדפוסים יעילים יותר ובדיקת הגורמים לליקוי בהערכה העצמית וזאת בדרך שמשלבת טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם טיפול פסיכודינאמי. 

טיפול בהערכה עצמית נמוכה מסייע לגבש חוויה עצמית חיובית ומציאותית יותר ולפתח יכולת מוגברת למימוש הפוטנציאל האישי.

בעיות ביחסים בין אישיים:

רבים מהפונים לטיפול מדווחים על בעיות בתחום הבין אישי. בעיות אלה עשויות להיות קשורות ביחסים בין אישיים עם עמיתים לעבודה, בקושי במציאת בן או בת זוג או בקושי חברתי כללי. בעיות ביחסים בין אישיים עשויות להיות בעיה משנית לבעיה חמורה יותר (לדוגמה דיכאון או חרדה) או עשויות להיות המוקד המרכזי של הטיפול הפסיכולוגי. 

לעיתים הבעיות הבין אישיות ממוקדות בנושא ספציפי לדוגמה בקשיים אשר קשורים בכניסה למצבים אשר מערבים תלות בין אישית או בקושי במתן אמון בזולת ולעיתים הן כלליות יותר. קשיים אלה נוטים ללוות את האדם לאורך שנים רבות ולרוב בעלי שורשים בשנות הילדות ובגיל ההתבגרות. 

בבעיות בין אישיות ניתן לטפל הן בעזרת הגישה הקוגניטיבית התנהגותית והן בעזרת הגישה הפסיכודינאמית. 

הטיפול בבעיות ביחסים בין אישיים על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית:

הטיפול בבעיות בין אישיות על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מניח כי לאורך שנותינו התגבשו אמונות ותפיסות שגויות אודות יחסים בין אישיים. דוגמאות לתפיסות מסוג זה הן: "אם אומר לאנשים מה אני באמת חושב הם ידחו אותי ולא יאהבו אותי", "אם מעבירים עלי ביקורת זה אומר שאני בן אדם נוראי", "אינטימיות וחשיפה עצמית הן דבר מסוכן" ו-"בזוגיות תמיד נפגעים". 

אמונות אלה נוטות להנציח את עצמן מפני שהן מובילות להתנהגויות שמשמרות אותן ומונעות הפרכה שלהן, לדוגמה, הימנעות מקשרים זוגיים או הימנעות מגילוי לב בפני הזולת. 

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בבעיות בין אישיות מתחיל בזיהוי ובחינה של האמונות המגבילות בהן מחזיק האדם, בברור של מקורן והתפתחותן ולבסוף בבדיקה בשטח של אמיתותן על ידי יצירה של "ניסויים" התנהגותיים לבחינה של אמונות אלה. 

הטיפול בבעיות ביחסים בין אישיים על פי הגישה הפסיכודינאמית:

הטיפול בבעיות בין אישית על פי הגישה הפסיכודינאמית מניח ששילוב בין הדפוסים המוקדמים של יצירת קשר עם הורים ועם דמויות משמעותיות אחרות לצד תפיסות תרבותיות המדגישות אינדיבידואליות והתנסויות מרובות הם אלו אשר מקשים לא פעם על יצירה של קשרים בין אישיים וזוגיות מספקים בשנות הבגרות. 

אופן הטיפול הפסיכודינאמי ביחסים בין אישיים משלב יצירה של קשר אינטימי וקרוב עם המטפל אשר מאפשר חשיפה של הדפוסים המגבילים מהשנים המוקדמות תוך בחינת האופן בו הם באים לביטוי בחיים העכשוויים. 

ההנחה בטיפול הפסיכודינאמי היא שדפוסי הקשר של הפונה לטיפול ישוחזרו במידה כזו או אחרת גם בחדר הטיפולים והקשר יהווה את המוקד שממנו יחול השינוי לבעיית קושי ביצירת קשר זוגי וביחסים בין אישיים בכלל.